בן אורן ז"ל

בן אורן ז"ל

סיפור חייו:

בן אורן נולד ב- 25.9.1986 להוריו נגה ועקיבא ואח לתומר, ערן, רועי, גל, עמית, יפתח ובת.

הוא גדל בראש פינה, בבית חם מוקף באהבה. משחר ילדותו הרבה לטייל עם המשפחה - ברחבי הארץ בכלל, ובמרחבי הגליל במיוחד.

ראשית לימודיו של בן הייתה בבית-הספר היסודי "וילקומיץ" שבראש פינה, שם אובחן כמחונן, ונשלח לתגבור למידה במכללת תל חי במגמת המחוננים. בן גילה מומחיות מיוחדת במחשבים ובאנימציה והצטיין בתחום הגרפיקה הממוחשבת. בהיותו בן שלוש-עשרה בלבד, זכה, יחד עם חבריו לצוות, בפרס ארצי בקטגוריית סרטי אנימציה. את לימודיו המשיך בן בקריית החינוך "אורט על-שם אברט" שבחצור הגלילית שם למד במגמת אמנות וגרפיקה ממוחשבת. עבודת הגמר שלו עסקה אף היא בתחום זה.

בן היה פעלתן ויוזם. בנערותו, הקים עם חברי ילדות חוג "רולר בליידס" בראש פינה. הוא לא הסתפק בכך והרחיק למטולה כדי ללמוד הוקי קרח. הוא הצטרף לתנועת "הנוער העובד" והיה חניך פעיל, יצא לקורס מד"צים ולאחריו הדריך חניכים צעירים.

בגיל חמש-עשרה נתגלה אצל בן גידול בעמוד השדרה. בן עבר ניתוח ארוך ומסובך, והחלים ממנו בהצלחה. חודשים מספר לאחר הניתוח, בינואר 2002, נהרג אחיו ערן, והאסון השפיע עליו מאוד. לאחר נפילתו גילתה המשפחה כי בן נהג לשלוח סיפורים קצרים וציורים לאתר "במה חדשה" באינטרנט תחת הכינוי "שוטף כלים". באתר אפשר להתרשם מיכולת הכתיבה שלו ומתרגום חוויותיו למלל. כתובת האתר http://stage.co.il/Authors/BenOren

(רון אפרת, חבר ילדות קרוב, כתב בשמו ובשם גיא):

"מה אומרים על אח שאיננו? בטח מתחילים בלספר עליו קצת, אולי קצת רקע, ככה בכמה מילים על כל דבר שעשה, על כל דבר שאני זוכר ממנו. אני אתחיל בזה, כדי שתכירו אותו קצת מהזווית שלי.

בן בשבילי מתחיל בתל חי - פרויקט מחוננים. באנימציה, מחשבים והרבה הרבה אמנות. בציור, באופניים, בפויס - עם או בלי אש. בן זה תמיד חיפוש ותמיד חיים. בן זה תנועה וחברים ואחים גדולים ובת - בן ובת. זה חדר לבד עם ערסל כשצריך או קצת מכות - תלוי במצב רוח. בן זה מנה חמה, וקטשופ - הרבה קטשופ ורק לא ירקות. זה שיער ארוך ומתולתל או קצר, העיקר הזיפים. בן זה חדר האוהבים ו'על האש' ביום העצמאות או בכל הזדמנות אחרת עם הסטייקים של עקיבא. בן זה עקיבא ונגה - אבא ואימא. זה קיבוץ יפתח והרבה הרבה משפחה. בן זה הוואדי וסיני ועין חשק, זה החיפאים. בן זה לחשוב, לשאול, לנתח, להעמיק - תמיד לחפש ולחיות. בן זה לבד, אבל הכי ביחד. בן זה גיא, זה רון, זה אני.

בן זה המון המון דברים בכולם, זה לפחות חצי ממני, זה לחפש, זה לאהוב, זה לחיות. בן זה חבר, אבל זה בעצם אח, הכי הכי אח שיש.

ובן זה עוד המון דברים - ימים בתל-אביב ומסיבות טראנס וחברים והיחידה וסקייטבורד ואמירק'ס ארמי. ומדורות ותה עם המון סוכר וציניות ואמת ואהבה והרבה חיפוש והרבה חיים. בן זה עוד המון דברים שנמצאים בכולנו, אבל בשבילי בן זה קודם כול אח - יותר מכל אח שאתם מכירים.

אני תמיד אוהב את בן ולנצח הוא יחיה בתוכי ודרכי. מבטיח להמשיך לחפש ולחיות ולאהוב. אוהבים אותך תמיד, אחים שלך, רון וגיא".

בן התגייס לצה"ל ב2004 ושובץ כתומך לחימה ליחידת "שלדג". כבעל ידי זהב, חשיבה יצירתית ואינטליגנציה גבוהה היה זה תפקיד שהלם את כישוריו. בתפקידו בצבא ובקשריו החברתיים, היה בנץ - כך כונה בפי חבריו - הגורם המלכד. הוא דאג לשמור על קשר הדוק וחם עם משפחתו ועם חבריו, הטה אוזן קשבת ותמיד שמח לעזור ולייעץ.

בשבוע בו הסתיימה מלחמת לבנון השנייה, יצא בן לבדו לטייל במדבר יהודה. לאחר יממה של חיפושים ע"י חבריו ליחידה, נמצא בנחל ערוגות, בו מצא את מותו ממכת חום.

יהי זכרו ברוך.

הדפסשלח לחבר
יזכור
תוכניות
קריירה
אירועים
הטבות ייחודיות לחברי העמותה
תרומה לעמותה
עבור לתוכן העמוד